הקו המהיר

קומפוזיציה

> בחזרה לדף מאמרים

קומפוזיציה או מיחבר בתחום העיצוב והאמנות
היא היחסים בין האובייקטים השונים לבין עצמם ובינם לבין המסגרת או המרחב בו הם נמצאים.
פירוש המילה קומפוזיציה הוא מיקום-יחד (com-position).

הקומפוזיציה היא אחד הכלים המשמעותיים בהם משתמש היוצר כדי להעביר רעיון,
תחושה או מסר לצופה ולמשתמש. במושג קומפוזיציה משתמשים גם במוזיקה כמילה נרדפת ללחן או לפעולת ההלחנה.
באומנויות החזותיות שביטוין הוא דו מימדי כמו אנימציה, ציור, הדפס וצילום הקומפוזיציה מתבטאת בין היתר ביחסים בין האוביקטים לבין הפריים או מסגרת היצירה. לעומת זאת, באמנות שביטויה הוא מרחבי, כמו אדריכלות ופיסול, אין לרוב מסגרת ברורה, אף כי ניתן לתאר מסגרת מרחבית התוחמת את האוביקט,
או לחילופין מרכז אליו מתייחסים האוביקטים בין אם במרחקם ממנו או בכיוונם יחסית אליו.

האובייקטים שמרכיבים את הקומפוזיציה הם כל הצורות, הצבעים,
הקווים, המישורים והמסות המרכיבים את היצירה. באופן זה גם הרקע של הציור למשל,
או כיוון הנחת הריצוף בתחום עיצוב הבית, כולם יכולים להשפיע על הקומפוזיציה.
בתחום עיצוב הבמה הקומפוזיציה נוצרת על ידי התפאורה, אך גם על ידי התאורה והשחקנים עצמם.
באופן זה, שימוש במרחב שמחוץ לבמה יוצר קומפוזיציה שפורצת מחוץ למסגרת, כמו קולאז' שחרג מגבולותיו. מצד שני, רכיבים אלו יכולים ליצור בתוך מסגרת הבמה מסגרות משניות וחלוקה פנימית.
חלוקת מישור ציור או תמונה על פי יחס הזהב. בתמונה הימנית, חלוקה לשני חלקים ביחס זה, ובשמאלית, חלוקה לתשעה ריבועים באותו יחס.

כלל השלישים - חלוקת הקומפוזיציה
מיקום האובייקטים במרחב או במישור על ידי כלל השלישים יוצר קומפוזיציה מעניינת יותר, דינאמית יותר ונעימה יותר לעין מאשר הנחתם במרכז. כלל השלישים מתייחס לחלוקת המישור לתשעה ריבועים שווים על ידי שני קווים אנכיים ושני קווים אופקיים. הנחת האוביקטים על גבי קווים אלו, או המפגש בניהם יוצרת קומפוזיציה על פי כלל השלישים.
חלוקה אחרת המזכירה את כלל השלישים היא חלוקה על פי יחס הזהב, הוא יחס של 1:1.618 בין מרחקים שונים, כמו בין אורכו ורוחבו של מלבן. למלבן כזה נקרא מלבן זהב. יחס זה מופיע למשל באדריכלות מתקופת יוון הקלאסית ובפירמדות הגדולות של גיזה. יחס הזהב נחשב גם כפרופורציות המושלמות של גוף האדם, וניתן למצוא אותן בציורים של אמנים גדולים רבים. אפילו כרטיס האשראי מתוכנן ביחס זה.

סוגי קומפוזיציה :
קיימים סוגים שונים של קומפוזיציה הנובעים מאופן ארגון האוביקטים,
יחסם למוקד הקומפוזיציה, האיזון בין חלקיה ומידת הדינאמיות ביצירה.

קומפוזיציה סימטרית
כאשר קיימת זהות בין שני חלקי היצירה.

קומפוזיציה מאוזנת
כאשר קיים איזון בין חלקי התמונה. האיזון יכול להיווצר באמצעות צורה או צבע.

קומפוזיציה מיקרית
לא קיים איזון בין החלקים השונים של התמונה והכיוון שלהם אינו מתוכנן.

קומפוזיציה דינמית
נוצרת באמצעות אלמנטים קוויים שונים היוצרים בלבול וחוסר מיקוד במבטו של המתבונן.

קומפוזיציה פירמידלית
קומפוזיציה סימטרית שמוקדה נמצא בשליש העליון של ציר הסימטריה. זוהי קומפוזיציה שיוצרת איזון ונוח להתבונן עליה.

קומפוזיציה פתוחה
האובייקטים פונים כלפי חוץ ולעיתים אף חורגים מהמסגרת או נקטעים על ידה.

קומפוזיציה מרכזית
קומפוזיציה בה המיקוד נמצא במרכז הציור. קומפוזיציה מדוייקת זו יוצרת תחושה לא טבעית והיא באה לשימוש בעיקר לצרכים פורמאליים.

קומפוזיציה סגורה
האובייקטים פונים כלפי המרכז והם אינם קטועים.