הקו המהיר
עיצוב - צבעים שמחים
> בחזרה לדף מבט על יצירה
עיצוב - צבעים שמחים
שלב הצביעה נחשב לשלב האחרון בפעילות העיצוב, אף אם התאמתו נלקחת בחשבון בתכנון המוקדם.
למעשה, ניתן לראות את הצבע כמרכיב המרכזי של חלל המגורים. במלים אחרות, ניתןלייחס חשיבות לנוחות הפנימית לא פחות מנוחות הרהיטים ואביזרי הבית השימושיים.
מעניין לבדוק באיזו מידה הצבעים נוטלים חלק בעיצוב הבית והסביבה, מהי תרומתם לאוירה ומהם קני המידה שעל פיהם נבחר את הצבע ההולם את המקום והטעם האישי כאחד.
אילו שאלנו את הנרי מאטיס, הצייר האגדי, מה מעניין אותו ביותר, בשטח הציור – וודאי שהיה מתייחס קודם כל לצבעים. ואכן, בדומה למונדריאן, אמן הצבע, מאטיס הקדיש הרבה מחשבה לחומרי הצביעה והשפעתם זה על זה. אך ההבדל ביו השניים הוא גדול, מחוץ למעבר המודרני מציור פיגורטיבי (אצל מאטיס) לציור מופשט (אצל מונדריאן).
מאטיס הוא "צייר פרא" (אסכולת הפוביזם) כלומר מבטא רגשות עזים, תנועה חובקת או סוערת, ובעיקר – הרבה שמחה. אמירתו הקולעת - "אני מרגיש דרך הצבע" – חלה בה במידה על מי שצופה בציור.
בעוד מונדריאן חותר לפשטות גיאומטרית ביחסים בין קו לצבע, מאטיס ממלא את מרחב הבד ברגש חם וסוחף. ציוריו המפורסמים "ריקוד החיים" ו"חדוות החיים" רוצים להצהיר, דרך האקסטאזה של הדמויות, כי החיים הם ריקוד, החיים הם חדווה. הצבעונית מהווה תמיד חלק אינטגראלי של הציור. מה שנראה במבט ראשון כתיאור שטוח מתגלה כחיבור ישיר עם עין הצופה, ללא העיבוד המתוחכם של פרספקטיבה ותלת ממד.
אם נתייחס כמוהו לצבע ככוח הפועל על הצופה, תידרש , לצד הנועזות, גם זהירות רבה בבחירות שלנו בשלב צביעת הבית. הרושם הסוער של פני השטח מתאזן בשאיפה לסדר ולהרמוניה בין המרכיבים.
התפישה הכולית של החלל הצבעוני יכולה להעניק לשוכני הבית הרגשת חמימות וחדווה.
מחקר, מחקר, מחקר
